לחשוב מחוץ לצלחת - טכניקות טיפול בהאכלה

באופן טבעי, ילדים אוהבים לגלות וללמוד דברים חדשים. לכן הם שוברים דברים ומפרקים אותם, ועושים צרות, כל זה חלק מחוויית הלמידה.

אבל בכל הנוגע לאוכל ולהאכלה, ילדים לפעמים "נתקעים". מסיבה כזו או אחרת הם מפסיקים לנסות מאכלים לא מוכרים או לחקור מרקמים חדשים. כשזה קורה, ההמלצה הטובה ביותר היא "לחשוב מחוץ לצלחת."

כשמשהו לא עובד, נסו לשנות גישה! התחברו לצד הסקרן והמשחקי של הילד כדי לעזור לו לצאת מהמקום התקוע, ולרצות לחזור לחקור ולגלות דברים חדשים. אלמנט ההפתעה יהיה חברכם הטוב ביותר, משום שהוא מצית סקרנות, ויכול לעזור להאיר את נושא האוכל באור חיובי וחדש בעיני הילד. בפסקאות הבאות יוצגו דוגמאות ואנדקודות לסיטואציות בהן ניתן "לחשוב מחוץ לצלחת".

אל תדאגו לגבי אכילה "נכונה"

אם ילד מתנגד לשימוש בכפית השתמשו בכלי אחר. למשל, לקחת כלי טיפולי כמו נשכן אחיזה P או נשכן אחיזה Y ולטבול אותו באוכל, לאפשר לו לאכול עם האצבעות, וכו'. במפגש ההאכלה בתמונה למשל, הכפית האהובה על הילד היתה כפית מהבית, ולא אהב כפיות אחרות. אז החלטנו לנסות להשתמש בממתק טוויזלר במקום (ממתק ארוך, דמוי גומי קשיח) ו-וואלה! הוא אכל קופסה שלמה של אוכל. המשכנו בכך שהצגנו לו כפית מרון שהיא באותו הצבע של הטוויזלר, והוא הסכים. מוסר ההשכל: השתמשו במה שמתאפשר כרגע, כדי לעודד אכילה אצל הילד. שימוש בכלים המיועדים לאכילה יכול להגיע מאוחר יותר בתהליך.

גוונו את ההגשה

בתמונה למטה, הילד המתוק הזה התנגד נחרצות לכוסות. אז שמנו מעט מהאוכל האהוב עליו על הדופן הפנימית של הכוס, וואלה, הוא אכל ממנה. עדיין יש עוד הרבה עבודה לפנינו, אבל זה צעד אחד לכיוון של לגרום לו להרגיש בנוח עם כוסות. בנוסף לכך, עלינו לשלב כוסות במשחק בטיפול. לעוד רעיונות כיצד להפחית רגישות של ילדים לכוסות \ קשיות \ כפיות\ וכו', לחצו כאן

התחברו לתחומי העניין של הילד

טיפול בילדה בת 5 עם המנעות חמורה ממזון. אז לפני שהלכנו למטבח, התחלנו עם משחק סנסורי, חקירה של מרקמים שונים של חרוזים, חול, וכו'. באותו חדר, היה לוח תחושתי על הקיר עם מגוון רחב של מרקמים, ומכל המרקמים והמשחקים היא נמשכה ללוח גיר קטן, היא לקחה חתיכה של גיר והחלה לצייר.

לאחר מכן הלכנו למטבח. שום דבר לא עבד- היא לא הסכימה לגעת בשום דבר. אז עלה לנו רעיון. השארנו אותה עם אימה, ויצאנו להביא את לוח הגיר הקטן, הבאנו אותו לתוך המטבח, קירצפנו אותו טוב טוב והנחנו אותו מולה. לקחנו מיכל יוגורט והפכנו אותו על הלוח, שפכנו את את כל היוגורט ישר על הלוח. (מה שהיא תפסה כמצחיק מאוד). הראינו לה שאפשר לצייר עם היוגורט על הלוח עם האצבעות. היא מיד הכניסה את היד ליוגורט והחלה לצייר איתו, ומיד אחר כך הכניסה את האצבע לפה כדי לטעום מעט מהיוגורט. אמא שלה בכתה (דמעות של אושר), כי זו היתה הפעם הראשונה שהיא אי פעם טעמה אוכל על דעת עצמה.

אז, אם ילד מראה התעניינות במשהו מסויים, נסו לחשוב כיצד לשלב אותו בטיפול ולהתשמש בו לטובת הילד ולטובתכם. אם יש להם בובה מועדפת, נסו "להאכיל" את הבובה, או תנו לבובה להאכיל אותם, וכו'.

השתמשו בקרש קפיצה

אם ילד מסרב לשחק או לגעת ישירות בבמאכל מסויים, נסו לבדוק האם יסכימו להשתמש במאכל אחר כדי לעשות זאת. למשל, פסטות מסויימות הן חלולות, הן כיפיות, וקל מאוד לנשוף דרכן. השתמשו באחד כדי להראות לילד כיצד ניתן לנשוף על המאכל הבעייתי, דרך הפסטה, ולהעיף אותו לצד השני של השולחן. הפכו את זה למשחק ונסו לעודד את הילד לשחק איתכם. אתם יכולים גם לשפוך מעט מיץ תפוזים על צלחת, ולנשוף עליו כדי לגרום לו לזוז. אתם יכולים להשתמש במקל גזר כדי להזיז את המאכל ממקום למקום. אתם יכולים להשתמש בברוקולי או כרובית כ"מכחול" עם יוגורט\ רסק תפוחים\ בתור ה"צבע". השמים הם הגבול.

נסו להקפיא מאכלים

קור מגביר תחושה, אז קור יעיל במיוחד לילדים עם מודעות אוראלית נמוכה. עם המחשבה הזו בראש, החלטנו לקחת מעט ג'לי, ולמזוג לתוך נשכני לעיסה חלולים (כפי שמוצג בתמונה) ולהקפיא אותם. ביום שלאחר מכן ניסינו להשתמש בהם עם אחד מהמטופלים. אפשרנו לו להכניס את הנשכן לפה, שפשפנו את הנשכן כנגד החניכיים שלו, גלגלנו אותו מעלה - מטה לאורך השפתיים שלו בשביל גירוי נוסף. בנוסף, השתמשנו בו כדי לתרגל נגיסה ולעיסה, מה שהיה יעיל במיוחד שכן בכל פעם שלעס את הנשכן, מעט ג'לי יצא ממנו, מה שעזר לו להבין את הקונספט של הצורך בלעיסה על מנת לקבל אוכל. ניתן לעשות זאת עם חלב, מיץ, ירקות ופירות מעוכים, וכו'.

השתמשו בפסיכולוגיה הפוכה

שימו אוכל בצלחת של הילד, ואימרו להם לא לאכול אותו: "אני שמה את זה בצלחת שלך, אבל אני לא רוצה שתאכל את זה". זה מאוד פשוט, ועבד לנו המון פעמים- הם טועמים! אז אנו נגיד "אוי אתה לא היית אמור לאכול מזה! אויש..." זו סיטואציה שנתפסת בעיניהם כמאוד מצחיקה, והם טועמים שוב.

מותר להגיד לא

אחרון חביב, לא להכריח ותמיד לאפשר להם לסרב. הורידו מעליהם כל לחץ שעליהם לאכול, ברגע שהלחץ הזה הוסר, הסבירות שינסו גבוהה הרבה יותר.

הניחו משהו בצלחת שלהם ואם הם לא אוהבים את זה, אימרו "אתה לא רוצה לנסות את זה? אין בעיה, בוא נניח את זה בצלחת אחרת בצד. חלק מהילדים יסרבו להזיז את המאכל בעצמם, וגם זה בסדר, אבל חלק מהילדים יגעו במאכל אם זה במטרה להוריד אותו מהצלחת שלהם. אז, אל תפחדו להתשטות, להתלכלך, ולהיות יצירתיים. צלחות, כפיות, וכלי אוכל הם אופציוניאליים. גלו מה מניע את הילד, והכי חשוב- תהנו!

Debbie

Debra C. Lowsky, MS, CCC-SLP

מקור הכתבה: “Think Outside the Plate” Feeding Therapy Techniques

המידע הכלול בבלוג זה מוצע בתום לב ומייצג רק את ההבנה הנוכחית של המחבר לגבי שיטות הטיפול הטובות ביותר. אנא זיכרו כי התוכן המוצג כאן אינו כוללני, ואין לראות בו תחליף להערכה וטיפול אישי על ידי קלינאי תקשורת מוסמך, מרפא בעיסוק או איש מקצוע מיומן אחר. יש לדון בכל רעיון מהבלוג הזה עם איש המקצוע המטפל/ים של ילדך כדי להבטיח שימוש נכון.