שלבי הוא כלב חמוד שאוהב לחפש עצמות בחוף הים בעזרת כפות רגליו החרוצות, הוא מיועד לילדים מגיל 4 ומנסיון שלי מפיק הנאה גם במפגש עם ילדים בני 10
אני אוהבת משחקים שמוציאים את המיטב מהחלקים שבהם והאריזה. המשחק מעוצב להפליא, והקופסא מהווה את משטח המשחק עם איור של חוף הים, המים, הכלבים והשחפים. ילדים נהנים לסרוק את הציור, דבר שמזמין לשיחה, יצירת סיפור, מניית הפרטים בתמונה ועוד…
כל שחקן מקבל קערת אוכל ריקה, העצמות מפוזרות על חוף הים והמטרה במשחק הינה לאסוף כמה שיותר עצמות. אבל, במשחק הזה אפשר לא רק להרוויח עצמות אלא גם להפסיד ולגנוב אותן.
בהסתכלות ראשונית על המשחק עולים שני תחומי לימוד עיקריים, האחד מוטוריקה עדינה- בזכות הפינצטה, שעליה עוד נדבר בהמשך, והתחום החשבוני אודות לוח המספרים.
סקירת המשחק תמשיך ותגלה מרכיבים רבים שהמשחק טומן בחובו ועדיין המשחק קל להבנה ומהנה!
נתחיל מלוח המחוגים, ובו שני מחוגים, אשר את שניהם נסובב בתחילת כל תור.
לוח הציורים, כל סוג ציור הקיים בלוח מייצג חוק אחר:
3 העצמות מציינות איסוף עצמות על קערת האוכל של השחקן, זהו ציור שכולו רווח!
3 הציורים האחרים מייצגים הפסד של עצמות, שלבי יכול לקחת עצמות מהקערה של שחקן אחר, שלבי יכול להיות עסוק באכילת כפכף ובכך להפסיד תור ואולי זה בכלל השחף שלוקח את העצמות מהכלי של שלבי חזרה אל החוף.
לוח המספרים, מאפשר עבודה על זיהוי הספרה, איסוף העצומות או הפסדן דורש את מניית כמות העצמות המיוצגת על ידי המספר.
אופי המשחק מביא לידי ביטוי תפקודים ניהוליים רבים. הוא כזה שדורש רצף פעולות, סיבוב 2 המחוגים וביצוע פעולת האיסוף עם שלבי. בכל תור כמעט השחקן נדרש לזכור רצף של שני פרטים חשובים- מה הפעולה הנדרשת ממני וכמה עצמות מעורבות בפעולה הזו, זיכרון העבודה פועל כאן "שעות נוספות", כמובן ברמת זכירת החוקים אבל גם במהלך הפעולה עצמה, לאן צריך לקחת את העצם, כמה עצמות הראה המחוג? כמובן היכולת לבצע בקרה על הפעולה שביצעתי, האם שמתי את העצם במקום הנכון? האם אספתי את הכמות הנדרשת? יש מעבר מובהק בין סטים של מחשבה בין רווח והפסד והפעולות הנדרשות בהם. המעבר הזה מתבטא גם במרכיב הרגשי של המשחק עליו נדבר בהמשך.
שלבי, הדמות העיקרית במשחק שלנו, מגיע בדמות מלקטת אשר עם כפות רגליו יכול לתפוס את העצמות ולהעביר אותן בין המקומות השונים. השימוש במלקטת דורש הפעלת כוח באצבעות, דיוק ותכנון תנועה. גופו של שלבי מזמין צורות אחיזה שונות מילדים, צורת האחיזה "הבוגרת", זו שתעודד אחיזת כלי כתיבה תפקודית היא זו המוצגת בתמונה, כאשר השימוש הוא ב3 אצבעות. ילדים רבים אוחזים באופן אוטומטי את שלבי כאשר כף היד מונחת על גבו ועושים שימוש בכל האצבעות על מנת לתפעל את האחיזה והשחרור. שימוש בחמש אצבעות מקל על הביצוע שכן גיוס הכוח נעשה על ידי יותר אצבעות, אך במצב זה אין הפרדת תנועה בין צידי כף היד (זרת וקמיצה קפוצות ופסיביות, לעומת אגודל, אצבע, ואמה האקטיביות). בנוסף, במצב של שימוש בכל 5 האצבעות תנועת האצבעות גסה יותר ואינה מפתחת את התנועתיות של האצבעות המובילה ליעילות בתנועה.
כל משחק מכיל בתוכו מרכיבים רגשיים, שלבי הכלבלב הוא משחק שבנוי כמשחק הפסד וניצחון, המטרה היא שיהיו לי כמה שיותר עצמות ולאורך המשחק אפשר לחוות באופן פעיל את הניצחון וההפסד- מה קורה שאני לוקחת למישהו אחר ואיך זה מרגיש? האם זה פחות נורא כאשר עצם מוחזרת לחוף מאשר שהיא נלקחת על ידי מישהו אחר לקערה שלו? איך זה מרגיש כשאני לוקחת עצם אחת ולמישהו אחר יוצא לקחת 5 עצמות? המשחק, כמו משחק בקובייה הוא עניין של מזל אבל תחושת אי הוגנות יכולה להתקיים בקרב ילדים. נוכל להחליט עם אלו דמויות מהגלגל האדום נשחק אם נרצה לדרג את רמת הקושי בהתייחס לסף התסכול של הילד. כמו כן אפשר לשחק בצורה משותפת. את הדירוג כמובן נעשה בהתאם לצרכי הילד והמטרות עליהן נרצה לעבוד.
שלבי הוא משחק נפלא, כשכל מרכיביו מזמנים מגוון אפשרויות ללמידה במגוון תחומים.
בעזרת הבנת המרכיבים תוכלו לבצע דירוג של המשחק ולהתאים אותו הן בחדר הטיפולים והן בבית וליצור חווית משחק מופלאה.
מחבר המאמר: נועה דותן
מקצוע: מרפאה בעיסוק לילדים בתחום התפתחות הילד ובריאות הנפש לילד ונוער
אינסטגרם: https://www.instagram.com/noadotan.ot/
מייל: noadotan.ot@gmail.com